עם מותו של תני, בשנת 2002, משפחת גודמן קיבלה יחד את ההחלטה החשובה לתרום את איבריו להשתלה. החלטה זו העניקה את מתנת החיים לארבעה אנשים ואת מתנת הראייה לשניים נוספים.
בעקבות כך, המשפחה הפכה לפעילה בהגברת המודעות לתרומת איברים.
קבלת פנים בבית הנשיא למשפחות התורמים
ביולי 2002 התקיימה קבלת פנים לכבוד בני משפחותיהם של אלו שנתנו וקיבלו את מתנת החיים בבית הנשיא. ג'רי גודמן נבחר לייצג את משפחות התורמים.
דבריו של ג'רי מובאים להלן בתחתית הדף.
קמפיין "דרכו של תני"
קמפיין זה נתמך במשך 5 שנים על ידי קרן קשת שסיפקה 375 אלף דולר לרשות ההשתלות הישראלית לזכרו של תני. מטרת הקמפיין הייתה להעלות את המודעות לחשיבות של תרומת איברים בישראל ומחוצה לה. פירוש השם של תני הוא "מתנה"; הוא נתן את מתנת החיים לארבעה בני אדם והשיב את מאור העיניים לשניים נוספים.
ערבי מודעות לתרומת איברים בהליפקס, נובסקוטיה ובירושלים, לכבוד יום הולדתו של תני, 20 בנובמבר 2003.
יעל גודמן ערכה ערב לכבוד אחיה הצעיר תני והקדישה אותו להעלאת המודעות לחשיבות תרומת האיברים. אירוע זה התקיים בהליפקס, נובה סקוטיה, וכלל דיון על הצורך במודעות רבה יותר לבעיה קשה זו.
יעל ומשפחת קונטר כיבדו את תני ואת יוני ג'סנר, צעיר יוצא דופן נוסף, שמשפחתו תרמה גם את איבריו כדי להציל חיים.
דבריה של יעל מובאים באנגלית בדף בקישור זה.
ערב בנושא מודעות לתרומת איברים התקיים במכון פרדס למדעי היהדות בירושלים ב-20 בנובמבר 2002, יום הולדתו ה-18 של תני.
רובי ברמן, יו"ר HODS, “האגודה ההלכתית לתרומת איברים” של ארה"ב, דיבר על נושאים הקשורים בתרומת איברים. דבורה גודמן, אחותו הבכורה של תני גודמן, ודבורה ליליאן, אחייניתה של יעל ליליאן, אחת ממקבלות התרומה של תני, דיברו על משמעותה של תרומת האיברים.
"הקצינה שלקחה על עצמה להחתים חיילים על אדי" בYNET
"נתנאל גודמן, בן 17, מת מפצעיו" בYNET
"שיא בהצלת חיים" בNRG
סיפורה של משפחת גודמן מפי ג'רי, אבא של תני (נתנאל) (וידאו, אנגלית ועברית)
תרומת איברים על ידי יהודים דתיים לציבור הרחב (וידאו)
נאום שנשא ג'רי גודמן,
בית הנשיא, ירושלים, ישראל,
יולי 2002
מתנת הנתינה – המשך דרכו של נתנאל
ג'רי גודמן
בשם התורמים, אני מודה לך אדוני הנשיא על היום הזה. אשתי מגי ואני וילדיי דבורה, מיכה וציפי, יעל ואביחי מודים לך על שאפשרת לנו לקדש את זכרו של בנינו תני ואת שמות כל בני המשפחות שתרמו בכאב ובהבנה את איבריהם של יקיריהם.
אדוני הנשיא, כמה מוזר וכמה אירוני שמצוות החיים האחרונה היא גם החשובה מכולן? כמה פרדוקסאלי שברגע הפרידה מהחיים של אחד, ניתן להעניק אפשרות של חיים לאחר?
כל אחד מאתנו, מחברי המשפחות שהגיעו לכאן היום יודע, ששעת הצער שלנו הולידה אושר במשפחות אחרות. כולנו יודעים שרגענו החשוך ביותר היה גם המואר מכולם.
את בנינו נתנאל קיבלנו לפני שבע עשרה וחצי שנים במתנה. ועל כך שמו – נתנאל. אך יותר משהנתינה משתקפת בשמו, היא משתקפת בדרכו, באורך חייו. תני שלנו, חי חיים של נתינה. בעצמה רבה, נטיה זו השתקפה בשנה האחרונה של תני בארץ החיים, בה גילה תני שהוא גדול מהחיים. הוא היה מנהיג בשני שבטים של הצופים, עמית בברונפמן, שחקן פותח בנבחרת הכדורסל של בית הספר ושבט משואות וזכה בפרס התלמיד המצטיין של תיכון הרטמן. הייתה זו שנה של הצטיינות, אך מעל לכל הייתה זו שנה של נתינה. נתינה שבאה לידי ביטוי בועדת הצדקה של בית הספר, בעזרה בלימודים לכל חבריו. ופשוט במסירות לזולת, מסירות שאינה יודעת גבולות. האופי של תני, היה נתינה : מסורת הנתינה לא נעצרה, היא המשיכה והביאה את עצמה לידי ביטוי בנתינת חיים ובריאות לאחרים. בזכות תרומת האיברים, מרכיבים רבים של גופו של תני ממשיכים לחיות בגופם של אחרים. אך זה לא רק איברי גופו של תני שממשיכים לחיות. בזכות אותה נתינה עצמה, רוחו של נתנאל, רוח הנתינה ממשיכה לחיות, ואנו מצווים היום אדוני הנשיא, לתת עצמה מחודשת לעקרון הנתינה ולהמשיך בכך את דרכו של נתנאל.
למדנו כולנו, כמה חשוב לחנך במדינתנו לתרום איברים. יותר מדי אנשים הלכו לעולמם, יותר מדי אנשים ממתינים. אדוני הנשיא, עלינו לנצל את אדיבותך ולהפציר בך בשם הנותנים: עזור לחנך גם אחרים לדעת ולהבין. ואם יומט עליהם דבר מה עצוב וכואב כל כך, יוכלו גם הם, כמו היושבים כאן היום, לעזור ליקיריהם לקיים את המצווה שאין למעלה ממנה ולהציל חיים ונפשות בארצנו, בלי להבחין בין דת, אמונה או צבע. לכולנו דם אחד בעיני אלוקים. ומשום כך מצאנו אני ובני משפחתי משמעות רבה בהיותם של מקבלי האיברים של תני ערבים ויהודים, דתיים ולא דתיים, גברים ונשים – כולם שווים בעיני אלוקים, וכולם זכו למתנת החיים מתוך כאב המוות.
לכן אדוני הנשיא והמשפחות התורמות, הרשו לי לומר בסוף דבריי, שאל כאבנו נלווים רגשות תודה עמוקים על ההכרה והכבוד שאתם מעניקים לנו. ברצוננו לברך אתכם, הרופאים, האחיות ובתי החולים הנפלאים של ארצנו על שאפשרתם לנו לבחור בדרך האמת של האמיצים והענקתם לנו את מתנת הנתינה.
תודה רבה.
